5 במרץ 2015
את המאמר הקודם שלי בנושא שמאל מול ימין, כתבתי בתחילת ינואר. המאמר
הזה הינו מאמר המשך שממשיך להסביר את התופעה של שמאל מול ימין.
אנחנו 12 ימים לפני הבחירות, המתח בין המחנות היריבים עולה בהתמדה.
ביבי חזר הביתה אחרי הנאום המתוקשר בקונגרס, הימים האחרונים ימים יפים ויש הרגשה
שהאביב בפתח.
המאמר הזה הוא מאמר נפרד מהמאמר הקודם והוא מנסה להמשיך ולהבהיר את
התופעה של שמאל וימין. אין למאמר כוונה פוליטית ואין במאמר תמיכה באחד הצדדים.
המאמר הוא מאמר מחקרי שמנסה להסביר את התופעה.
כמו שהסברתי במאמר הקודם, הדמוקרטיה היא הפלטפורמה שמייצרת את הניגודים
הקיימים בין השמאל לימין. הדמוקרטיה היא צורת השלטון שלנו. הדמוקרטיה מזמינה את
הצדדים לקרוא תיגר אחד על השני כדי לקבוע מי יקבל את השלטון במדינה. הדמוקרטיה מבקשת
מכל צד שיציג את עמדותיו ויציג את מחנה התומכים שלו. ההתכתשות בין הצדדים מתבצעת
לרוב לפי כללי הפוליטיקה הקיימים והמקומיים. כל צד קורא תיגר על הצד השני ומגייס
את האזרחים לצידו. ביום הבחירות מתבצע מאזן של כל הצדדים ומוכרע מי המנצח. המנצח
מקבל את מקל השלטון של המשטר הדמוקרטי במדינה.
השמאל והימין הם הצדדים שעולים להתמודדות על המגרש. שני הצדדים קוראים
תיגר אחד על השני ומנסים לגייס כמה שיותר אזרחים לשורותיהם, כדי לנצח ביום
הבחירות. כאן אני רוצה להרחיב על שני הצדדים. נשאלת השאלה האם יש הבדלים בין
המחנות? האם מחנה השמאל באמת מאופיין ע"י הנושא החברתי? האם לשמאל אין עמדות
בתחום הביטחוני מדיני? ואותן שאלות אני גם שואל לגבי הצד היריב. האם הימין מאופיין
ע"י הנושא הביטחוני מדיני? האם לימין אין עמדות בתחומים החברתיים? השאלות הן
חשובות מאחר ואני די בטוח בזה שלשמאל יש עמדות מוצקות בנושאי ביטחון ומדיניות.
נשאלת השאלה למה השמאל לא עושה שימוש בעמדות אלה. אותו הדבר לגבי הימין: מהי הסיבה
שהימין משתמש בנושא הביטחון והמדיניות ולא משתמש בנושאי חברה.
כל צד צריך לקרוא תיגר על הצד השני כי אם שני הצדדים ידברו על אותם
התחומים בעצם לא משנה במי נבחר. כי שני הגופים יציגו את אותה האלטרנטיבה ובעצם
הבחירה שלנו תהיה מקרית. כדי לקרוא תיגר צריך שכל צד יסמן את מה שהוא "כן"
ואת מה שהוא "לא" כדי שהצד השני יסמן גם הוא במה הוא תומך ולמה הוא
מתנגד. המשמעות שנגזרת מכך היא שלשני הצדדים, השמאל והימין שמגיעים להתמודדות
חייבות להיות עמדות מנוגדות. מטבע הדברים קריאת התיגר בין הצדדים, תהיה של כל אחד
כנגד מה שהצד השני איננו מייצג.
בעצם אפשר לראות את ההתמודדות שדומה לשני חיצים שכל חץ מזנב בחץ של
היריב. כל קבוצה מאתגרת את הקבוצה היריבה
בנקודת החולשה שלה. כל קבוצה רוצה לנצח את הקבוצה היריבה באייפון.
במקרה של ימין ושמאל, הימין מציג עמדה ביטחונית מדינית ולא מציג עמדה
חברתית ואילו השמאל מציג עמדה חברתית ולא מציג עמדה ביטחונית מדינית. העמדה
הביטחונית היא עמדה לא מתפשרת שקוראת תיגר על העמדה המתפשרת של השמאל בתחום. העמדה
החברתית המובילה קוראת תיגר על התעלמות הימין מההובלה החברתית.
אני חושב ששני הצדדים חשובים מאוד. גם השמאל וגם הימין, אין ימין ללא
שמאל ואין שמאל ללא ימין. אין דמוקרטיה ללא שני השחקנים החשובים האלה.
נדב
ברקאי כתיבת מאמרים
